טוב אז מה זה עבודה סמינריונית בכלל? דיברנו כל כך הרבה על עבודות סמינריוניות, עד שהמושג "עבודה סמינריונית" איבד משמעות במעמקי המוח…אבל לצערכם (או לשמחתכם, אנחנו תמיד בעד הרחבת אופקים ועמידה באתגרים) גם אם המונח נעלם, הדד ליין לא הלך לשום מקום אז בואו נבין אחת ולתמיד מה המבנה הנכון של עבודה סמינריונית.

סוגי העבודות הסמינריוניות:

יש שלושה סוגים נפוצים של עבודות סמינריוניות, תלוי בקורס ובנושא שאתם לומדים:

1. סמינריון כמותי: סמינריון כמותי רוצה לבדוק קשר בין שני משתנים ולנבא התנהגות עתידית. בסמינריון כמותי אין צורך בפרשנות אישית ויש לתאר את ממצאי המחקר בלבד תוך הסתמכות על נתונים סטטיסטיים. 
2. סמינריון איכותני: זה סמינריון שלרוב נדרש לכתוב בחוגים למדעי הרוח והחברה ומטרתו היא לתאר ולנסות לנבא התנהגות אנושית.
3. סמינריון עיוני: סמינריון שמסתמך על תאוריה קיימת ופרשנות מחודשת שלה. בסמינריון מסוג זה אנו נרצה לפתח תאוריה קיימת מהתחום הנלמד ולהציע נקודת מבט חדשה ומקורית. 

דרישות העבודה הסמינריונית

העבודה הסמינריונית צריכה להיות כתובה בצורה בהירה וברורה לכל קורא, כך שניתן יהיה לעקוב בקלות אחרי שלבי המחקר ולהבין את התוצאות והמסקנות. ברוב המוסדות האקדמיים הדרישות הפרקטיות לכתיבת העבודה הן:

1. גופן DAVID גודל 12
2. רווח 1.5 בין השורות
3. מספור עמודים
4. כתיבה רהוטה ללא שגיאות כתיב

מבנה העבודה

1. הקדמה: כאן כותב העבודה יכול לתאר את הזיקה שלו לתחום המחקר, מדוע בחר בנושא העבודה הנוכחי ולתאר את שיטת המחקר.
2. תוכן עניינים מסודר שמפנה את הקורא לעמודים הרלוונטיים
3. מבוא: סקירה קצרה של נושא המחקר, שאלת המחקר והשערות החוקר. 
4. סקירת ספרות: תיאור כלל החומר האקדמי הרלוונטי שכבר קיים בנושא והפניה לחומר זה.
5. סיכום: המסקנות ותוצאות המחקר. בחלק זה יש לתאר שנית בצורה ברורה את ההשערות והאם הן אוששו או הופרכו. ניתן להוסיף דעה אישית. 
6. ביבליוגרפיה: הערות הכותב שחשוב להעביר לקורא ושלא היה להן מקום רלוונטי בעבודה עצמה. 

זה באמת כל כך פשוט? 

לא כל כך! תיארנו במילים בודדות ופשוטות ככל הניתן עבודה שנפרשת על פני עשרות עמודים וכמובן דורשת העמקה ועיסוק רב בפרטים הקטנים. ברגע האמת אנחנו בצוות גרייד פקטורי נשמח לעזור ולעמוד לרשותכם בכל שלב!